מאמרים

Bridging the Digital Gap in Israel – Policy paper

מבוא – תיאור הצורך

השינוי החברתי אשר החל בשנות ה-50 של המאה ה-20 המכונה "מהפיכת המידע", יצר את "חברת המידע" או "חברת הידע". חברת מידע היא חברה אשר נעשה בה שימוש אינטנסיבי במידע ובטכנולוגיות תקשורת – ICT (Menou & Taylor, 2006). חברה עשויה להפיק תועלת פוטנציאלית מהיותה חברת מידע באמצעות ICT (Guislain, 2003). מול הסיכוי, מצוי הסיכון של הרחבת פערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בין חברות אשר מצויות בשלבים שונים בהתפתחותן כחברות מידע.

התפתחות טכנולוגיות המידע והשימוש בהן צמחו באופן אקספוננציאלי במיוחד בעשור האחרון (Cruz-Jesus, Oliveira, & Bacao, 2012) טכנולוגיות המידע הנן בעלות השפעה פוטנציאלית כמעט על כל היבט בחברה שלנו, כגון טרנזקציות עסקיות, תקשורת, כלכלה ופוליטיקה. מחקרים מראים כי האינטרנט, ובמיוחד הרשתות החברתיות, שינו לחלוטין את פני הפוליטיקה (Wattal et al., 2010). Carlson (2004), אשר חקר את השפעת ה- ICT על הכלכלה, הישווה את מהפכת ה-ICT למהפכת מנוע הקיטור והמנוע החשמלי. לטענתו, המהפכה גדולה עוד יותר היות שמשפיעה גם על כל תעשיית השירותים, כגון שרותי בריאות, מימשל ושירותים פיננסיים. שירותים אלו מייצגים מעל 75% מהתל"ג. Jalava and Pohjola (2008) הראו כי תרומת ה-ICT לתל"ג של פינלנד בין השנים 1990 ל-2004 היתה גדולה פי 3 מתרומת החשמל בין 1920 ל-1938. בנוסף, סוגים חדשים של שירותים מתקדמים הופכים לרווחים יותר ויותר. ביניהם:  e-commerce, e-government, e-health, e-learning, e-banking, e-finance ואחרים (2012Cruz-Jesus et al.,). פעולות וטכנולוגיות כגון גלישה באינטרנט, YouTube, רשת חברתית, חיפוש עבודה מקוון, דוא"ל, אתרי וויקי וגישה מקוונת לספריות הם עניין שבשגרת יומנו.

העולם הפך לעולם היפר-מקושר "hyperconnected"  (מתוך Dutta, Bilbao-Osorio & Geiger, 2012). חברת גרטנר דיווחה כי מכירות הטלפונים הסלולאריים בעולם הגיעה ל-440.5 מיליון יחידות ברבעון הראשון של 2011, ובתוכם מכירת הטלפונים החכמים עלתה ב-42% בשנה זו. ההערכה היא כי עד שנת 2020 יהיו בעולם יותר מ-50 ביליון מכשירים מחוברים. לאחר אסיה, ב-2011 הפכה אפריקה לשוק הניידים השני בגודלו בעולם. מחיר טכנולוגית הפס הרחב ירד ב-50% במדינות המתפתחות. ההערכה היא כי מגמה זו תואץ בעשור הנוכחי. עפ"י ה-IDC (International Data Corporation) העולם הדיגיטלי יכפיל את נפחו כל שנתיים. לפייסבוק 800 מיליון משתמשים פעילים בשנת 2011. ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות כגון שיפור ברזולוציית מסכים, הגדלה של עוצמת ומהירות מעבדי מחשב תורמת את חלקה החשוב בהתהוות "העולם המקושר".

השינוי ב-ICT  הפך לאחד הכוחות המשמעותיים בייצור, תחרותיות ושיתוף פעולה של משאבים הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית (Popova, Popov & Dalin, 2005). שינוי זה גורם להשלכות חברתיות יסודיות (Dutta et al., 2012). יחסים בין יחידים, צרכנים, עסקים, אזרחים ומדינה מוגדרים מחדש. נוצרות הזדמנויות חדשות להגדלת הייצור והרווחה האישית. מוצרים ושירותים חדשים משפרים את השרות לציבור. קיימות עדויות כי ICT משפיע באופן חיובי על הרווחה במספר מימדים (2012Cruz-Jesus et al., ).

מצד שני, הקישוריות מביאה עמה סוג חדש של אתגרים וסיכונים. מושגים כביטחון, cybercrime, פרטיות, זכויות היחיד וגישה למידע מקבלים משמעות חדשה.

הופעת ה- ICT יצרה סוג חדש של קיפוח המכונה "פער דיגיטלי" – Digital Divide. פער דיגיטלי הינו תופעת  אי-השוויוניות בחברת מידע ((Tien & Fu, 2008. הגדרת הפער הדיגיטלי השתנתה לאורך השנים (Srinuan & Bohlin, 2011). בראשית שנות ה-90 ביטא המושג בעיקר הבדלים בין אנשים בגישה ל-ICT. בסוף שנות ה-90 התווסף נושא השימוש ב-ICT. בנוסף, צוין הצורך להבחין בין פער דיגיטלי בתוך מדינה לבין פערים בין מדינות. פער דיגיטלי בין מדינות נוצר כתוצאה מפערים חברתיים וכלכליים בין המדינות המתפתחות והמפותחות. במישור זה מודגשת הדו-כיווניות ביחסים בין ICT ופער דיגיטלי, כשמצד אחד הזדמנויות ה- ICT משפיעות על הפער הדיגיטלי, ומן הצד השני הפער הדיגיטלי עלול לעכב את הזדמנויות ה- ICT . מדינות החוששות להישאר מאחור מחויבות להתייחס הן לפערים דיגיטליים פנימיים והן לפערים בינלאומיים (Bridges.org, 2001).

בשנים האחרונות עלה נושא השפעת ה-ICT על החברה ועל הכלכלה. כיום, מדינות רבות שואפות לכונן חברה בה יתאפשר לכל האזרחים להגיע למידע ולחלוק אותו, באמצעות מדיניות התומכת בצמצום הפער הדיגיטלי. לדוגמא: תוכנית ה- e-rate בארה"ב המנוהלת ע"י ועדת התקשורת הפדראלית (Federal Communities Commision – FCC) שמה לה למטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי בין בתי-ספר ע"י הוזלת עלויות גישה ל-ICT לבתי-ספר ובספריות.

מדינות האיחוד האירופי מציינות את ה- e-inclusion (הכללה) כחלק מהמדיניות והמחוייבות לצמצם את הפער הדיגיטלי   (Dutta et al., 2012).  גם מדינות ASEAN חתמו בשנת 2000 על הסכם מסגרת בשם e-ASEAN שאחת ממטרותיו היא צמצום הפער הדיגיטלי.

למרות היוזמות, המטרה עדיין לא הושגה. מחקרים מראים כי בפועל פערים בין השכבות המבוססות לשכבות המוחלשות הולכים וגדלים (זלכה, 2012). חוקרים אלה מצביעים על פגיעה בשוויון הזדמנויות עקב אי-נגישותן של קבוצות מוחלשות. הם קוראים להתוויית מדיניות אקטיבית להגדלת השוויון.

 

מדוע כדאי לצמצם פערים דיגיטליים?

 

צמצום הפער הדיגיטלי כדאי ברמה הלאומית, החברתית והאישית.

הפער הדיגיטלי נתפס במדינות רבות בעולם כנושא אסטרטגי הקשור לחוסן הלאומי (ג'נאיים, רפאלי ועזאיזה, 2009). בנוסף, הזכות להיות שותף בחברת המידע נתפסת כזכות אנושית ואזרחית (EIU, 2010).

חוקרים מזהירים מפני "אפרטהייד דיגיטלי" אשר יגרום לחסרי האוריינות להיקרא האנאלפביתים החדשים, מצב אשר ישפיע על תחומי תעסוקה, הכנסה, השכלה ועוד (זלכה, 2012).

הגורמים המשפיעים והמושפעים מחדירת ICT לחברה מתקיימים במערכת של היזון חוזר. כלומר, חברות שמוכנות יותר לעידן הדיגיטלי ייהנו יותר מיתרונותיו והשפעותיו. כתוצאה מכך, גדל הסיכוי שהן ימשיכו להשתפר ולהיות ברמת מוכנות גבוהה עוד יותר באופן מעגלי. שיפור בתחום אחד משפיע על שיפורים בתחומים נוספים  (Dutta et al., 2012). לפיכך, אי-התמודדות יעילה עם הפער הדיגיטלי עלולה להרחיב את הפערים.

נצטט מתוך דו"ח "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל" אשר נערך בשנת 2010 עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (גץ, 2010):

"הפער הדיגיטאלי גובה מחיר לא רק במושגים של צדק וחוסן חברתי אלא גם מחיר כלכלי. בעידן המידע, הכלכלה הלאומית והגלובלית יתגמלו כוח אדם בעל מיומנויות בטכנולוגיית המידע, מדינות שתשקענה בהקניית מיומנויות אלה לעובדי המחר, תשפרנה את פריון המשק שלהן ותגדלנה את התוצר הלאומי. את חשיבות תעשיות טכנולוגיות המידע למשק הישראלי ניתן להמחיש על ידי הנתון של תפוקה לעובד. תפוקת עובד בתעשייה המסורתית לשנת 2006 עמדה על 525 אלף ₪ לשנה,

לעומת תפוקת עובד בתעשייה העלית ובתעשייה המעורבת-עלית שהגיעה למליון ₪ לשנה. אם בעבר עושרה של מדינה נמדד בכמות המשאבים הטבעיים שיש לה וביכולות של התעשייה המסורתית שלה הרי שכיום העושר נודד גם למדינות היודעות ל"ייצר" ידע ולמכור אותו. כיום החברות העשירות ביותר בעולם הן חברות העוסקות במחשבים, בתוכנה ובמוצרים בתחום מיון, ניתוח ועיבוד מידע. לישראל, מדינה קטנה שאינה משופעת באוצרות טבע או במקורות אנרגיה, יש אפשרות לקדם תעשייה מבוססת ידע ובעזרת מדיניות נכונה להגיע למקום מכובד בכלכלה הגלובלית. לישראל יכולת מדעית מצוינת, מוסדות אקדמיים מתקדמים והישגים טכנולוגיים מרשימים בכל קנה מידה. ישראל גם הצליחה להצמיח תעשייה מפוארת בתחומי ה-ICT המתחרה בהצלחה בשוק העולמי. אולם ,במדדים שונים המשקפים פער דיגיטאלי ,ישראל נמצאת  "במקום טוב באמצע" בהשוואה למדינות אחרות.  כדי לסגור פערים דיגיטאליים, לחזק את כלכלת ישראל וליצור לישראל יתרון תחרותי מתמשך במגרש הגלובאלי, ממשלת ישראל צריכה לתכנן ולגבש מדיניות בנושא זה .".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

נייר עמדה בנושא צמצום הפער הדיגיטלי בישראל

מבוא – תיאור הצורך

השינוי החברתי אשר החל בשנות ה-50 של המאה ה-20 המכונה "מהפיכת המידע", יצר את "חברת המידע" או "חברת הידע". חברת מידע היא חברה אשר נעשה בה שימוש אינטנסיבי במידע ובטכנולוגיות תקשורת – ICT (Menou & Taylor, 2006). חברה עשויה להפיק תועלת פוטנציאלית מהיותה חברת מידע באמצעות ICT (Guislain, 2003). מול הסיכוי, מצוי הסיכון של הרחבת פערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בין חברות אשר מצויות בשלבים שונים בהתפתחותן כחברות מידע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

נייר עמדה בנושא צמצום הפער הדיגיטלי בישראל

מבוא – תיאור הצורך

השינוי החברתי אשר החל בשנות ה-50 של המאה ה-20 המכונה "מהפיכת המידע", יצר את "חברת המידע" או "חברת הידע". חברת מידע היא חברה אשר נעשה בה שימוש אינטנסיבי במידע ובטכנולוגיות תקשורת – ICT (Menou & Taylor, 2006). חברה עשויה להפיק תועלת פוטנציאלית מהיותה חברת מידע באמצעות ICT (Guislain, 2003). מול הסיכוי, מצוי הסיכון של הרחבת פערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בין חברות אשר מצויות בשלבים שונים בהתפתחותן כחברות מידע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים